חישובי כמויות
עבודות עפר. בביצוע מודד מוסמך, בבאר שבע ובכל הדרום והמרכז.

מה תקבלו
מפה ערוכה
נבדקת ונחתמת בידי מודד מוסמך, כנדרש בתקנות המדידות.
קבצים ממוחשבים
קובצי המדידה לעבודת האדריכל והמהנדס.
איך זה נמדד
בשטח פתוח המדידה נעשית ב־GNSS, קביעת מיקום לוויינית בדיוק סנטימטרי. באזורים בנויים או מוצלים, שבהם קליטת הלוויינים חלקית, משלימים בתחנה כוללת.
כל מדידה נקשרת לרשת הבקרה הארצית, והציוד נבדק ומכויל באופן קבוע.
איפה זה נעשה
אנחנו מבצעים חישובי כמויות בכל הדרום ובמרכז, בהם כפר סבא, יהוד מונוסון ומודיעין. לכל היישובים: אזורי השירות.
פרויקט בנייה או תשתית בביצוע? המדריך למדידות הנדסיות מסביר מה נמדד בכל שלב ומה התקנות דורשות.
לראות את זה בעבודה אמיתית: כביש 6 הפנימי ברהט ומתחם מגרשי הפאדל בפארק שרונית, להבים ומתחם מגורים בשכונת כרמי גת, קרית גת.


חישוב כמויות לעבודות עפר ובנייה עונה על שאלה אחת: כמה בוצע בפועל. אנחנו מודדים את השטח לפני תחילת העבודה ושוב בסוף כל שלב, ומחשבים מההפרש בין שני המשטחים את נפחי החפירה והמילוי, את השטחים שבוצעו ואת הכמויות לפי סעיפי כתב הכמויות. קבלנים ומזמינים משתמשים בחישוב בחשבונות ביניים ובחשבון הסופי. לפי גודל השטח ואופיו המדידה נעשית ב-GNSS, בתחנה כוללת או ברחפן, והחישוב נחתם בידי המודד המוסמך שמדד את השטח.
חישוב כמויות עפר: שלוש שיטות לחישוב נפח חפירה ומילוי
חישוב כמויות עפר הוא חישוב של נפח בין שני משטחים: פני הקרקע לפני העבודה ופני הקרקע אחריה, או פני הקרקע הקיימים מול המפלס התכנוני. את המשטחים אנחנו בונים מנקודות שנמדדו בשטח, ואת הנפח מחשבים באחת משלוש שיטות, לפי אופי העבודה.
שיטת המשטחים (TIN) משווה שני מודלים תלת ממדיים של הקרקע, ומתאימה לשטח פתוח שאינו אחיד, לחפירה למרתף ולפילוס מגרש. שיטת הרשת מחלקת את השטח לריבועים ומחשבת לכל ריבוע את הפרש הגובה הממוצע, והיא נוחה בשטח שטוח יחסית ומאפשרת לבדוק את התוצאה גם ידנית. שיטת החתכים מחשבת את שטח החפירה והמילוי בכל חתך לאורך ציר, ולכן היא השיטה הטבעית לכבישים, לתעלות ולסוללות, שבהן גם התכנון מוגש בחתכים.
לכל חישוב אנחנו מצרפים את השיטה, את משטחי הייחוס ואת גבול השטח שחושב, כך שמפקח או מתכנן יכולים לחזור על הדרך. בעבודה שנמשכת כמה שלבים אנחנו נשארים באותה שיטה ובאותה מערכת ייחוס מתחילת הפרויקט ועד סופו, כדי שהכמויות של כל השלבים יתחברו לחשבון אחד.
חשבון חלקי לקבלן: איך חישוב כמויות הופך לתשלום
חישוב כמויות הוא הבסיס שעליו מוגש ומאושר חשבון ביניים בפרויקט, ולכן הוא צריך לעמוד מול בדיקה של הצד השני. קבלן מגיש דרישת תשלום על נפח עפר שהעביר או על שטח שביצע, המפקח או המזמין בודקים אותה, ואם שני הצדדים מסתמכים על מדידות שונות נפתחת מחלוקת שאין לה הכרעה. כשהחישוב נשען על מדידה גיאודטית מתועדת של אותו שטח, בשני מועדים מוגדרים ובאותה מערכת ייחוס, המספר הופך לנתון מוסכם במקום לטענה של צד אחד.
מה שהופך חישוב לקביל הוא לא הנוסחה אלא מה שעומד מאחוריה. נדרשת מדידת מצב התחלתי לפני תחילת העבודה, כי בלעדיה אין ממה לגזור הפרש ואפשר רק לאמוד. נדרש תיעוד ברור של מועד כל מדידה ושל גבול השטח שנמדד, אחרת קשה להוכיח מה נכלל בחישוב. נדרשת הצגה של השיטה: מול איזה משטח ייחוס חושב הנפח, האם מול מצב קודם או מול מפלס תכנוני, ואיזה טווח סבילות התקבל.
שתי סוגיות חוזרות כמעט בכל מחלוקת, ושתיהן ניתנות למניעה מראש. הראשונה היא נפח מדוד מול נפח מסופק: עפר משנה נפח בין מצבו בקרקע לבין מצבו לאחר חפירה או לאחר הידוק, ולכן חשוב להגדיר בחוזה מול איזה מצב נמדדת הכמות. השנייה היא גבול השטח שנמדד, במיוחד כשעבדו בו כמה קבלנים או כשהעבודה חצתה גבול מגרש. אנחנו מגישים את החישוב עם החתכים והמודלים שממנו נגזר, כך שמי שבודק יכול לחזור על הדרך ולא רק לקרוא את התוצאה. בפרויקטים שבהם התשלום נגזר ישירות מהכמות, זה ההבדל בין מסמך שסוגר את הנושא לבין מסמך שפותח דיון.
למה מדידה התחלתית לפני תחילת העבודות היא הנתון הקריטי
בלי מדידת מצב קיים לפני שהכלים נכנסו לשטח אי אפשר לחשב נפח, אפשר רק להעריך אותו. חישוב נפח הוא תמיד הפרש בין שני משטחים, ואם אחד מהם חסר נותרת רק אפשרות אחת: להשוות את המצב הנוכחי מול המפלס התכנוני ולהניח שהשטח המקורי היה זהה לתכנון. ההנחה הזו כמעט תמיד לא נכונה, ובשטח פתוח היא יכולה לייצר פער משמעותי בכמות. זו טעות יקרה, והיא לא ניתנת לתיקון בדיעבד, כי הקרקע המקורית כבר לא קיימת.
לכן המדידה ההתחלתית היא הפעולה שכדאי להקדים לכל השאר, גם כשעדיין לא ברור מה בדיוק ייבנה. היא הופכת כל חישוב עתידי לנתון במקום לאומדן, ומעבר לכך היא משמשת יותר מחישוב אחד: אותה מדידה מאפשרת לבדוק מאזן עפר, לקבוע אם נדרש פינוי או הבאה של חומר, ולתעד את מצב השטח בכניסה למקרה של מחלוקת על נזק או על מה שהיה שם קודם.
שני דברים כדאי להגדיר יחד איתה. הראשון הוא היקף המדידה: היא צריכה לכלול שוליים מעבר לגבול העבודה המתוכנן, כי גבולות זזים בפועל וקשה להשלים בדיעבד מדידה של שטח שכבר הופר. השני הוא מערכת הייחוס, שחייבת להישאר זהה בכל המדידות לאורך הפרויקט. שתי מדידות מדויקות שנעשו במערכות שונות אינן ניתנות להשוואה, וזו טעות שמתגלה מאוחר. בפרויקט שמתפרס על שלבים אנחנו מבצעים מדידות ביניים בין השלבים, כך שכל שלב נמדד מול קודמו והכמות שלו עומדת בפני עצמה. חלוקה כזו מונעת מצב שבו כל החישוב תלוי במדידה אחת בסוף, כשכבר אי אפשר לבדוק אותה, והיא גם מאפשרת לאשר תשלומי ביניים לאורך הדרך במקום להשאיר את כל ההתחשבנות לסיום.
נפח ערימות ומצבורים: מדידה ברחפן או בתחנה כוללת
ערימה של עפר, חול או מצעים נמדדת כמו כל משטח אחר: מודדים את פני הערימה ואת הקרקע שמתחתיה, והנפח הוא ההפרש ביניהם. כשהערימה גדולה, או כשאין גישה בטוחה לראשה, אנחנו מודדים אותה במדידות רחפן ובונים מהן מודל של פני השטח. ערימה קטנה, או ערימה שעומדת בין מבנים, נמדדת בתחנה כוללת או ב-GNSS.
החלק שקל לפספס הוא הקרקע שמתחת לערימה. כשהערימה הונחה על שטח שנמדד לפני כן, המדידה הקודמת היא משטח הבסיס. כשלא, משטח הבסיס נבנה מנקודות סביב שולי הערימה, וזו הנחה שכתובה בחישוב כי היא משפיעה על התוצאה. כך חישבנו נפח ערימה בפרויקט כביש 6 ליד רהט, ובהרחבת כפר עזה חושב הנפח של כל ערימה בנפרד, כדי שאפשר יהיה לייחס כל כמות למקור שלה.
מודד או כמאי: חישוב כמויות בשטח מול כתב כמויות
מי שמחפש חישובי כמויות פוגש שני מקצועות. כמאי, או חשב כמויות, מחשב מתוך התכניות כמה בטון, ברזל, ריצוף או צנרת נדרשים, ומכין את כתב הכמויות ואת האומדן. מודד מחשב את מה שנמצא בשטח: נפח שנחפר, שטח שנסלל, גובה שהושג, מול מדידה קודמת או מול התכנון.
בעבודות עפר ופיתוח שני החישובים נפגשים. כתב הכמויות קובע מה מתוכנן ואיך כל סעיף יימדד לתשלום, והמדידה בשטח קובעת כמה בוצע בו. כשהסעיף נמדד בנפח, כמו חפירה, מילוי או מצעים, המספר שעליו משלמים מגיע מהמדידה. אנחנו עובדים מול כתב הכמויות של הפרויקט ומגישים את הכמויות לפי הסעיפים שלו, כך שהחשבון של הקבלן והבדיקה של המפקח נשענים על אותם מספרים.
איפה עשינו חישובי כמויות בדרום
חישובי הכמויות שלנו נעשים בעיקר עבור קבלני עפר ותשתיות, רשויות מקומיות וגופים ציבוריים ומפעלי תעשייה בנגב. בין העבודות: כמויות סוללות וחשבון חלקי בפרויקט הסדרת פני שטח באזור המאגר המערבי של חיפה כימיקלים במישור רותם; חפירה, מילוי ומצעים במסופי הרכבת צפע, צין ודימונה; כמויות כרסום ואספלט בכביש הגישה לערערה בנגב, יחד עם תכנית עדות וכמויות סופית; ועפר אחרי חפירה בכביש 90 ליד עין גדי.
בבאר שבע חישבנו נפחי עפר במגרשים בשכונת רקפות ובשכונת הפארק, מילוי באזור האמפי בפארק המרכזי, נפחי חול ותעלה בפארק המדע גב ים, וכמויות לפי מפת עדות בגשר הטורקי שבנחל באר שבע. בין לקוחות המשרד מעל 50 רשויות וגופים ציבוריים ומאות קבלנים, ואותה שיטה משמשת אותנו במגרש בודד ובפרויקט תשתית ארוך. כשהחישוב הוא חלק מליווי שוטף של העבודה, הוא נעשה יחד עם בקרת עבודות עפר.

צריכים חישובי כמויות?
ספרו לנו מה מודדים ואיפה, ותקבלו תשובה עניינית והצעת מחיר לפי הפרויקט.
או השאירו פרטים ונחזור אליכם