ו.ר. מדידות והנדסהמודדים מוסמכים · בכל הדרום ובמרכז

מדידת נכסים לצורך ארנונה

איך נקבע שטח הנכס בחיוב הארנונה, מה נכלל בו לפי צו הרשות, ואיך מגישים השגה וערר כשהשטח שגוי

מדידה במרקם בנוי קיים

ארנונה כללית מחושבת לפי שטח הנכס: חוק ההסדרים קובע ש"הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו". את השטח עצמו מגדירה כל רשות מקומית בצו הארנונה שלה, ולכן אותו נכס יכול להימדד אחרת בשתי ערים. מה שמכונה בשפה היומיומית "ערעור על מדידת ארנונה" הוא בחוק השגה לפני מנהל הארנונה, ואחריה ערר. במדריך הזה נפרט איך השטח מחושב, מה נכלל בו בצווי הארנונה בדרום ואיך מגישים השגה.

חישוב שטח ארנונה: מה קובעים החוק והתקנות

החוק והתקנות קובעים את יחידת המדידה ואת כללי העיגול, ומשאירים את הגדרת השטח לרשות. לפי תקנות ההסדרים משנת 2007, "חישוב שטחו של נכס לצורך הטלת ארנונה כללית יהיה במטרים רבועים", ולפי חוק ההסדרים "יעוגל כל חלק של מטר רבוע למטר השלם הקרוב; מחצית מטר רבוע תעוגל כלפי מטה". רשות שחישבה לפני תיקון החוק ב-2017 בדרך אחרת, באופן יחסי או בעיגול כלפי מטה, רשאית להמשיך בדרכה. צו הארנונה של אשקלון, למשל, חוזר על הכלל הכללי: "חלק ממ"ר העולה על 0.50 מ"ר, יחושב כמ"ר שלם".

מעבר לזה אין שיטת מדידה ארצית אחת. מרכז המחקר והמידע של הכנסת כתב ש"בישראל לא נהוגה שיטת מדידה אחידה לצורך חישוב תשלום הארנונה", וההגדרות המחייבות נמצאות בצו הארנונה שהרשות מאשרת לכל שנת כספים. לכן מדידה לצורך ארנונה מתחילה בשאלה איזה צו חל על הנכס, ולאיזו שנה. על המדידה עצמה, כולל מה נמסר בסופה, אפשר לקרוא בעמוד מודד ארנונה.

מידות חוץ: כך מוגדר השטח בצווי הארנונה בדרום

בארבעת צווי הארנונה לשנת 2026 שבדקנו בדרום, של באר שבע, אשדוד, אשקלון ואופקים, השטח נמדד לפי מידות החוץ של המבנה, כלומר כולל הקירות. זה ההבדל הבסיסי מול מדידה של השטח הפנימי שבין הקירות, והוא לבדו יכול להסביר פער של כמה מטרים בין מדידה ביתית לבין החיוב.

הצו מגדיר גם את המונחים עצמם. בצו של באר שבע, מרפסת היא "חלק חיצון של בניין אשר רצפתו קשורה לרצפת הבניין", ומרתף הוא "מבנה שלפחות מחצית גובהו נמצא מתחת לפני הקרקע שבחזית הבניין". הגדרות כאלה קובעות לאיזו שורה בטבלה נכנס כל חלל, ולכן אנחנו קוראים אותן לפני המדידה.

יש גם הבדלים בפרטים. אשקלון מפנה בהגדרת שטח הדירה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970, ואשדוד מחילה את הצו על "כל מיבנה, בין אם ניתן למבנה, או לחלק ממנו היתר, ובין אם לאו". וכך מנוסחת ההגדרה בכל אחד מהצווים:

  • באר שבע: "לצרכי חישוב שטח הבניין יובאו בחשבון מידות החוץ של המבנה".
  • אשדוד: השטח נמדד "עפ"י מידות חוץ שלו לרבות מעברים, הול, חדרי שירותים, מדרגות, מרפסות מקורות".
  • אשקלון: שטח הדירה "כולל קירות פנימיים וחיצוניים".
  • אופקים: "שטחו המקורה של בנין ברוטו כולל קירות פנים וחוץ על כל מפלסיו וחלקיו".

האם שטח הארנונה כולל מרפסת, מחסן, חניה ושטח משותף?

התשובה תלויה בצו, וכל אחד מהצווים עונה עליה במפורש. במרפסות ההבדל בולט. בבאר שבע השטח כולל "כל שטח מקורה אחר ולרבות מרפסות וגזוזטראות". באשדוד ובאשקלון נכללות מרפסות מקורות, ואשקלון מגדירה מרפסת לא מקורה כ"מרפסת גג או מרפסת תלויה שאין עליה קרוי". באופקים מרפסת מקורה היא מרפסת "שיש לה תקרה מכל חומר שהוא ושגובהה לפחות 2.00 מטרים", ומשטח המגורים מוצאות מרפסת גג ומרפסת פתוחה.

גם בשאר השטחים יש הבדלים. באשדוד, במבני מגורים לא נכללים בשטח "מרתפים אשר אינם בשימוש והם ריקים למעלה מ-80% משטחם" ולא "חניות המשמשות לחניה בלבד". בבאר שבע "שטח בריכת שחייה בחצר או בגג הבניין בין מקורה ובין אם לא ייכלל בשטח היחידה", ובאופקים נכללים בשטח המגורים מחסן, ממ"ד וסככת רכב. שטחים משותפים מתווספים לחיוב באשדוד, באשקלון ובאופקים, לפי חלקו היחסי של כל מחזיק. ולגבי מצללה, חוק ההסדרים קובע שבמקרים מסוימים היא לא תיכלל בשטח רק משום שכוסתה בכיסוי שקוף מחומר פלסטי, למעט כשהיא משמשת לחניה או לאחסנה.

לדירה שנקנתה מקבלן יש הגדרת שטח נוספת, זו שבמפרט המכר, והיא מוסברת במדריך למדידת דירה לפי חוק המכר.

טעות בחישוב השטח ותוספת בנייה: מה קובעות התקנות

תקנות ההסדרים קובעות שהשטח עובר משנה לשנה: לכל שנת כספים "יראו את סך כל שטחו של נכס, כסך כל השטח כפי שחושב לצורך הטלת ארנונה כללית בשנת הכספים הקודמת, זולת אם נתגלתה טעות בחישוב השטח, שאינה תוצאה של שיטת חישוב שונה". כלומר, השטח בחיוב משתנה כשנמצאה בו טעות, ולא משום שמישהו מדד בשיטה אחרת.

באותו סעיף נקבע גם הכיוון השני: לשטח הבניין "ייתוסף ... כל שטח אשר ניתוסף לו בפועל כתוצאה מבניה במהלך השימוש בנכס". סגירת מרפסת או תוספת חדר מתווספות לשטח החיוב, אם עדיין לא נכללו בו.

מכאן הכלל שלפיו אנחנו עובדים: מדידה לצורך ארנונה נערכת לפי הצו ולפי השנה שלפיהם נקבע החיוב, ומתעדת את השטח כפי שהוא בפועל. התוצאה יכולה לצאת קטנה מהחיוב וגם גדולה ממנו, ולכן כדאי לדעת אותה לפני שמגישים.

סקר נכסים: כשהרשות מודדת את הנכס

סקר נכסים הוא מדידה שהרשות עורכת בעצמה. פקודת העיריות מסמיכה את מי שראש העירייה הסמיך לעניין ארנונה "להיכנס בכל עת סבירה לנכסים, בעצמו או על ידי שליחיו, ולערוך בהם בדיקות ומדידות".

בבאר שבע, למשל, העירייה מפרטת את התהליך: "את הבדיקה מבצעת חברת המדידות שזכתה במכרז מטעם העירייה", בתיאום ובנוכחות בעל הנכס או המחזיק בו. מי שחולק על התוצאה יכול לבקש בדיקה חוזרת בתוך 15 יום, ו"לחילופין ניתן להגיש בקשה לבירור ולצרף תוכנית מדידה מעודכנת (אשר בוצעה בשלושת החודשים האחרונים) שנמדדה על ידי מודד מוסמך".

הרשות רשאית גם להעריך את השטח: לפי אותו עמוד, מחזיק "שלא יאפשר בדיקת נכסיו כנדרש בחוק, יחויב בהפרשי שטח על פי הערכת העירייה". מדידה של מודד מוסמך היא אפוא גם הדרך לענות לסקר במסמך, ולא רק בטענה.

השגה על ארנונה: מה אומר החוק

השגה על ארנונה היא הצעד הראשון כשהשטח בחיוב שגוי, והיא מוגשת למנהל הארנונה של הרשות. לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976, מי שחויב "רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה", ואחת העילות היא ש"נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו".

"מנהל הארנונה ישיב למשיג תוך ששים יום מיום קבלת ההשגה". אם לא השיב, "ייחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה", אלא אם ועדת הערר האריכה את המועד, לתקופה של עד שלושים יום. הרשות חייבת לפרט את הזכויות והמועדים האלה בהודעת התשלום עצמה, ולכן כדאי לקרוא אותה עד הסוף. הצווים חוזרים על המועד: בבאר שבע ההשגה מוגשת "תוך 90 יום ממועד קבלת חיוב הארנונה השנתי", ולפי עמוד העירייה, חיוב חדש שנשלח אחרי סקר נכסים פותח 90 יום חדשים להשגה.

ההשגה אינה עוצרת את החיוב: עיריית באר שבע מציינת ש"הגשת השגה או ערעור אינן עילות לעיכוב או דחיית תשלום". את ההשגה מגיש המחזיק בנכס, והמדידה שלנו היא המסמך העובדתי שמצורף אליה.

ערר ארנונה: ועדת הערר והערעור המנהלי

ערר ארנונה מוגש לוועדת ערר, כשמי שהשיג אינו מקבל את תשובת המנהל. החוק קובע ש"הרואה עצמו מקופח בתשובת מנהל הארנונה על השגתו רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו התשובה, לערור עליה לפני ועדת ערר", והוועדה מורכבת משלושה חברים שהמועצה ממנה.

בכתב הערר מפרטים את פרטי הנכס ואת "הנימוקים עליהם מבסס העורר את עררו", והוועדה "לא תיזקק לכל נימוק שלא יצויין בכתב הערר או בתשובה", למעט בחריגים שבתקנות. היא רשאית גם לדרוש תצהיר לאימות העובדות. לכן מדידה שנעשתה לפני ההשגה ממשיכה לשמש גם בערר: אותם נתונים, באותו מסמך.

על החלטת ועדת הערר "רשאים העורר ומנהל הארנונה לערער לפני בית משפט לענינים מינהליים", והתקנות קובעות לכך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה. החלטות הוועדה מתפרסמות באתר הרשות, ומי שמכין ערר יכול לקרוא בהן איך הוועדה באותה רשות הכריעה בשאלות שטח דומות.

מדידה לצורך ארנונה: מה היא צריכה להראות

מדידה לצורך ארנונה צריכה לענות על השאלות שהצו שואל, בשפה שלו. לכן בתכנית שאנחנו מכינים כל חלל מופיע בשורה משלו, לפי הקטגוריות של הצו שחל על הנכס: שטח עיקרי, מרפסות, מחסן, מקלט וחניה מקורה. קו השטח משורטט כפי שהצו מגדיר אותו, ובצווים שבודקים גובה, כמו בהגדרת המרפסת המקורה באופקים, הגבהים כבר מופיעים בתכנית: אנחנו מסמנים בה את גובה הרצפה, גובה התקרה וגובה הגג.

על התכנית מצוינת מטרתה, והיא נחתמת בידי המודד המוסמך שמדד. כדי שתשמש בהשגה, היא צריכה להיות מוכנה בתוך תשעים הימים שהחוק נותן להגשה, ובבאר שבע, כשהיא מוגשת במקום בדיקה חוזרת, היא צריכה להיות משלושת החודשים האחרונים.

אנחנו מודדים לצורך ארנונה דירות, בתים צמודי קרקע, חנויות, משרדים ומבני תעשייה. בנכס עסקי השטח כולל לרוב גם גלריות, מחסנים וסככות, וגם שם כל חלל נמדד ונרשם בשורה משלו, לפי הצו. לעבודות שלנו בערים שהצווים שלהן מצוטטים כאן, ראו מודד מוסמך בבאר שבע, אשדוד, אשקלון ואופקים.

צוות מדידה בעבודת שדה משותפת

יש לכם שאלה נוספת?

אפשר פשוט להרים טלפון. נשמח להסביר מה נדרש בדיוק במקרה שלכם.

או השאירו פרטים ונחזור אליכם

שלב 1 מתוך 2

מה צריך למדוד, ואיפה?

סוג העבודה

גוש וחלקה אם יש, אחרת כתובת מספיקה