סקר עצים הוא מערך המסמכים שמתעד את העצים הבוגרים בתחום תכנית או בקשה להיתר ומעריך כל אחד מהם, כדי שהמתכנן יידע עוד לפני התכנון המפורט אילו עצים יישמרו, אילו יועתקו ואילו ייכרתו. שלושה בעלי מקצוע שותפים בהכנתו: מודד מוסמך, סוקר מומחה ועורך הבקשה. במדריך הזה נפרט את חלקו של המודד, את מה שקובעים האחרים, ודוגמה מעבודה שביצענו בחצר בית ספר בבאר שבע.
מתי נדרש סקר עצים להיתר בנייה או לתב"ע
סקר עצים נדרש כשבתחום תכנית או בקשה להיתר יש עצים בוגרים שהעבודה עשויה להשפיע עליהם. ה"כללים להכנת סקר עצים" של אגף יער ואילנות במשרד החקלאות קובעים אותו כתנאי מוקדם להגשה, ומונים גם מקרים שבהם ניתן לפטור מסקר מלא. בין השאר: כשבמגרש מצויים עד חמישה עצים בוגרים; בתוספת בנייה שאינה מגדילה את התכסית, כמו בנייה על הגג, סגירת מרפסת או מעלית פנימית; כשעורך הבקשה מצהיר שהעצים יישמרו, מסמן אותם לשימור ומשאיר ארבעה מטרים לפחות בין קצה הגזע לאזור הבנייה או החפירה; או כשמפה מצבית מפורטת ועדכנית מראה שאין במגרש עצים כלל. הניסוח בכללים הוא "ניתן לפטור", ולכן כל מקרה נבחן לגופו. הסקר חל על תחום התכנית, הקו הכחול, וגם על עצים שעומדים עד חמישה מטרים מחוץ לו, מפני ששורשים וצמרות אינם עוצרים בגבול המגרש. בתכנית שיש בה עצים רבים, כמו חורשה, מטע או שדרה, הכללים מפנים להתייעצות מוקדמת עם פקיד היערות לפני תחילת המדידות.
מי עורך סקר עצים: אגרונום, מודד ועורך הבקשה
את הסקר עצמו עורך סוקר מומחה: אגרונום, אקולוג, אדריכל נוף או הנדסאי נוף, הרשום במאגר המומחים של פקיד היערות או שפקיד היערות הרלוונטי אישר אותו. לצידו פועלים עוד שני בעלי מקצוע. המודד המוסמך מספק את הבסיס המדיד: היכן עומד כל עץ, מה קוטר הגזע שלו ומה גובה הקרקע לרגליו. עורך הבקשה, בדרך כלל האדריכל או המתכנן, משלב את הממצאים בתכנון וקובע לכל עץ סטטוס של שימור, העתקה או כריתה. ההחלטות עצמן מתקבלות מחוץ לצוות: פקיד היערות מחליט על רישיון לכריתה או להעתקה של עץ בוגר, ומוסד התכנון, למשל הוועדה המקומית בבקשה להיתר, מחליט על התכנית או על ההיתר. החלוקה הזו חשובה כשמזמינים עבודה. ההערכה אם עץ ראוי לשימור שייכת לסוקר, הקואורדינטות שייכות למודד, וכששניהם עובדים לפי אותו מספור, הטבלאות שלהם מתחברות זו לזו והמתכנן מקבל תמונה אחת של המגרש.
מה מודד מוסמך מסמן במפה ובשטח
חלקו של המודד בסקר עצים הוא מפה טופוגרפית עדכנית שכוללת את מצאי העצים. לפי הכללים, המפה מציגה את המצב הקיים ואת גבול התכנית, ומסמנת וממספרת כל עץ בוגר בתחומה וברצועה של חמישה מטרים מחוצה לה. מיקום העץ הוא מרכז הגזע, בקואורדינטות של רשת ישראל החדשה, ולצידו נרשמים קוטר הגזע וגובה פני הקרקע הטבעיים בסמוך לגזע. קבוצת עצים שמתפקדת כיחידה אחת, כמו חורשה, מטע או שדרה, מסומנת כפוליגון: קו מתאר רציף לאורך הצמרות החיצוניות, מספר עם הקידומת pol, ושטח במ"ר. בשטח עצמו, הכללים דורשים תווית ממוספרת על כל עץ, שתישאר קריאה 12 חודשים, כך שהסוקר שמגיע אחרי המודד ימצא על העץ את אותו מספר שמופיע במפה. התוצר השלישי הוא טבלת עצים בקובץ Excel פתוח: מספר העץ, קואורדינטות, גובה הקרקע וקוטר הגזע. הסוקר ממשיך לעבוד על אותה טבלה ומוסיף לה את העמודות שלו, ולכן הפורמט הפתוח הוא חלק מהדרישה ולא עניין של נוחות.
עץ בוגר: קוטר הגזע בגובה 1.30 מ׳ וגובה העץ
שני מספרים קובעים אם עץ נכנס לסקר. לפי הכללים, עץ נחשב בוגר כשגובהו מגיע לשני מטרים לפחות וקוטר הגזע שלו, במדידה בגובה 1.30 מ׳ מעל הקרקע, הוא 10 ס"מ לפחות. במגרש שייעודו מגורים הסף גבוה יותר: 20 ס"מ. לכן גובה המדידה אינו פרט טכני: גזע שמתעבה סמוך לקרקע ייתן מספר אחר בגובה מטר ובגובה 1.30 מ׳. עץ רב-גזעי, שגזעיו מתפצלים מהקרקע או מתחת ל-1.30 מ׳, נמדד גזע אחר גזע. הכללים מחשבים ממנו קוטר אחד: הגזע המרכזי ועוד מחצית מסכום קוטרי שלושת הגזעים העיקריים הנוספים, בתנאי שהגזע המרכזי עבה מ-10 ס"מ. גובה העץ מוגדר מצוואר השורש, כלומר מגובה הקרקע במקום שבו הגזע יוצא ממנה, ועד קודקוד הענף המרכזי. בדקלים הגובה נמדד עד תחתית כתר הכפות. כשמבקשים מאיתנו את גובה העצים, אנחנו מודדים במכשיר את רום הקרקע לרגלי הגזע ואת רום ראש העץ, והגובה הוא ההפרש ביניהם. כך גם הנתון הזה נגזר מאותה מדידה שממנה נבנית המפה.
דוגמה מהשטח: 26 עצים בחצר בית ספר בבאר שבע
בחצר של בית ספר בבאר שבע ביצענו מדידה מפורטת של כארבעה וחצי דונם, לקראת תכנון מחדש של החצר בידי אדריכל נוף. מעבר לשבילים, לערוגות, לאבני השפה, לגדרות ולפרגולות, המפרט ביקש לתעד כל עץ: מיקום, קוטר גזע בגובה 1.30 מ׳ וגובה. מדדנו בשטח יותר מ-500 נקודות, ובהן 26 עצים, שלושה מהם דקלים. גובהי העצים נעו בין 2.5 ל-16.5 מטרים, וקוטרי הגזעים הבודדים בין 13 ל-90 ס"מ. שבעה עצים רב-גזעיים נרשמו בטבלה כקוטר כפול מספר הגזעים, למשל 23x2. שלושה עצים שקוטרם פחות מ-10 ס"מ נרשמו במספר ובמיקום, עם הערה, כך שההחלטה לגביהם נשארת בידי מי שמוסמך לקבל אותה. סבך של שיחים ועצים בגובה של עד 2.5 מטרים סומן במפה כתחום צמחייה. לבקשת המתכנן, הגובה בטבלה הסופית עוגל לחצי מטר, והמיקום של כל עץ מופיע במפה לפי מספרו. זיהוי מין העץ והערכת מצבו נעשים בסקר מלא בידי הסוקר המומחה.
ערכיות, העתקה או כריתה: מה קובעים הסוקר ופקיד היערות
על בסיס המדידה, הסוקר המומחה מעריך כל עץ בארבעה מדדים: מצב בריאותי (0 עד 5), מיקום (עד 5, ועץ ברחוב או בשטח ציבורי מקבל את הניקוד הגבוה), קוטר החופה (עד 5) וערך המין לפי טבלה שבנספח לכללים (עד 5). הסכום, בין 0 ל-20, הוא ערכיות העץ, והוא קובע את ההמלצה למתכנן. עץ בערכיות גבוהה מאוד, 17 עד 20, יש לשמר בכל דרך אפשרית. בערכיות גבוהה, 14 עד 16, נבחנת קודם האפשרות לשמר, ואם אינה קיימת, האפשרות להעתיק. עץ בערכיות בינונית, 7 עד 13, אפשר לשמר אם אינו פוגע במטרות התכנית, ואחרת ההמלצה היא לכרות. ערכיות נמוכה, 0 עד 6, היא של עצים מתים, מסוכנים או בתהליך ניוון, ושל עצים שאינם חייבים ברישיון כריתה. הסוקר קובע גם רדיוס של אזור שורשים מוגן, שיש להגן עליו מפני עבודות, ומרכז את כל אלה בטבלת סקר העצים. מכאן עורך הבקשה קובע לכל עץ סטטוס, ופקיד היערות מחליט על רישיון לכריתה או להעתקה. כאן נראה למה מיקום מדויק חשוב: מיקום הגזע ורדיוס השורשים יחד קובעים אם קו בניין או חפירה נכנסים לתחום המוגן.
מה להכין לפני שמזמינים מדידה לסקר עצים
כמה החלטות שמתקבלות לפני היציאה לשטח חוסכות סבב תיקונים. הראשונה היא תחום המדידה: גבול התכנית או המגרש, ועוד רצועת חמשת המטרים שהכללים דורשים. השנייה היא פורמט הטבלה: אם הסוקר או עורך הבקשה עובדים לפי דוגמה מסוימת, כדאי לשלוח אותה מראש, כולל אופן הרישום של עצים רב-גזעיים ורמת העיגול של הגובה. השלישית נוגעת לקבוצות עצים: כשיש חורשה, מטע או שדרה, הכללים מטילים על הסוקר להגדיר את קו המתאר של הפוליגון לפני שהמודד יוצא לשטח, בסיור או על גבי תצלום אוויר. הרביעית היא היקף: בתכנית עם עצים רבים, התייעצות מוקדמת עם פקיד היערות לפני תחילת המדידות. ולבסוף, גישה: שערים, שעות הפעילות של מוסד ציבורי, ותחומי צמחייה סבוכה שכדאי לדעת עליהם מראש. מדידת העצים היא בדרך כלל חלק מאותה מפת מדידה שנמדדת ממילא לצורך התכנון, ולכן נכון לכלול אותה במפרט מההתחלה.
סקר עצים בבאר שבע: פקיד היערות העירוני
בבאר שבע, כמו בערים נוספות, פועל פקיד יערות עירוני. לפי עיריית באר שבע, כל כריתה או העתקה של עץ בוגר או אילן מוגן בתחום העיר טעונה רישיון ממנו, והרישיון הוא תנאי להיתר בנייה. בבקשה להיתר נדרש להשלים סקר עצים ולסמן בתכנית את העצים המיועדים לשימור, ובשלב התכנון, פרויקט של 35 דונם ומעלה שיש בו 50 עצים בוגרים לפחות מחייב התייעצות מוקדמת עם פקיד היערות. המשמעות למי שמתכנן בעיר: מדידת העצים נכנסת למפת המדידה להיתר, והרישיון מפקיד היערות צריך להתקבל לפני ההיתר. משרד המדידות שלנו נמצא בבאר שבע, ואנחנו מבצעים מדידות לסקרי עצים במסגרת מפות טופוגרפיות ומפות מדידה להיתר בעיר, בנגב ובשפלה, לאדריכלים, לאדריכלי נוף, ליזמים, לקבלנים ולרשויות. המדידות מבוצעות ונחתמות על ידי מודדים מוסמכים, ובין לקוחות המשרד מעל 50 רשויות וגופים ציבוריים. לעבודות נוספות שלנו בעיר, ראו מודד מוסמך בבאר שבע.
