מתחם מגרשי הפאדל בפארק שרונית, להבים

סימון לביצוע, בקרת גבהים על משטחי הבטון, מפת עדות וחישוב כמויות במתחם הפאדל שהוקם בפארק שרונית בלהבים, מהתכנון בשטח ועד המסירה.

הפרויקט: מתחם פאדל בפארק שרונית

ליווינו במדידות את הקמת מתחם מגרשי הפאדל בפארק שרונית בלהבים, מהסימון הראשון בשטח ועד מפת העדות והחישובים בסיום. העבודה בוצעה עבור חברת עשיבה חאלד בע"מ, הקבלן המבצע, לאורך כשלושה חודשים בין מרץ ליוני 2026.

המתחם כולל שלושה מגרשי פאדל היושבים על שלושה משטחי בטון נפרדים, ולצדם 12 עמודי תאורה, שטחי ריצוף, דשא סינתטי וגינון. זהו מתחם הפאדל הראשון ביישוב בדרום, והפרויקט הראשון בארץ של החברה למשק וכלכלה בתחום.

פארק שרונית נמצא בשכונת שרונית, שכונה חדשה בדרום מערב להבים שעדיין בבנייה. אתר העבודה עצמו מגודר, והמדידות בוצעו בתוך גבולות המתחם.

למה מגרש פאדל דורש מודד

מגרש פאדל הוא מבנה מדויק שמורכב על משטח בטון, ולא משטח שנוצק בערך ומיישרים אחר כך. הקירות והמסגרת מיוצרים במפעל לפי מידות קבועות, ומגיעים לשטח כמערכת שצריכה להתחבר לעוגנים שכבר יצוקים. אם מיקום העיגון או מפלס המשטח סוטים, הבעיה מתגלה כשהמערכת כבר באתר, וזה השלב היקר ביותר לגלות בו.

לכן העבודה מתחילה הרבה לפני היציקה. אנחנו מתרגמים את תכנית הבטון לנקודות בשטח, מסמנים אותן, ובודקים את המשטח מול התכנון לפני שהוא הופך לסופי. הגבהים המתוכננים אושרו מול מתכנן הפרויקט לפני שיצאנו לסמן, כדי שהסימון ישען על ערכים מאושרים ולא על קריאה שלנו מהתכנית.

המשטחים כאן גדולים, וזה מקשה. ככל שהמשטח רחב יותר, כך קל יותר לצבור סטייה הדרגתית שאינה נראית לעין באתר אבל מצטברת מקצה לקצה. בדיקה בנקודות בודדות לא תופסת את זה, ומכאן הצורך ברשת.

סימון המשטחים ועמודי התאורה

השלב הראשון בשטח היה סימון פינות שלושת משטחי הבטון ומיקומי 12 עמודי התאורה. סימון עמוד תאורה נעשה לפני יציקת היסוד, כי היסוד קובע את מיקום העמוד באופן סופי: אחרי היציקה, תיקון של מיקום דורש פירוק.

לפני הסימון ביססנו רשת בקרה מקומית באתר. מדדנו נקודות בסיס ב-GPS, וקשרנו אליהן נקודות נוספות במדידה טרימטרית מהתחנה הכוללת. הסיבה לשילוב היא שכל שיטה חזקה במשהו אחר: ה-GPS נותן קישור אמין לרשת הארצית, והתחנה נותנת דיוק יחסי גבוה בין נקודות סמוכות, שזה מה שקובע כשהמרחק בין שני עוגנים באותו מגרש חייב להיות מדויק.

הרשת הזו היא מה שמאפשר לחזור לאתר אחרי שבועות ולמדוד מאותה מערכת. בפרויקט שנמשך חודשים, סימון שנעשה בכל ביקור ממערכת אחרת הוא מקור לסטיות שקשה לאתר בדיעבד. כל מדידה שלנו במתחם, מהסימון הראשון ועד מפת העדות, נשענת על אותן נקודות בקרה.

רשת בקרת הגובה: 72 נקודות לפני היציקה

הליבה של העבודה כאן הייתה בקרת הגבהים. סימנו על כל אחד משלושת המשטחים רשת של 24 נקודות גובה, 72 נקודות בסך הכול, שנועדו לשמש את הקבלן כנקודות התייחסות בזמן היציקה ואותנו כנקודות בדיקה אחריה.

רשת עדיפה על מדידה בפינות מכמה סיבות. היא מכסה את פנים המשטח ולא רק את שוליו, ושם בדיוק נוצרות שקיעות מקומיות. היא מספקת מספיק נקודות כדי להבחין בין סטייה נקודתית לבין נטייה שיטתית של כל המשטח. והיא נותנת לקבלן צפיפות נקודות שמאפשרת לעבוד לפיהן בפועל, ולא רק לקבל דוח בסוף.

הבדיקה נעשתה ברמת המילימטר הבודד. משטח שנושא מגרש משחק אינו סובל את מה שמגרש חניה סובל, וסטייה שנראית זניחה בנקודה אחת הופכת למדרון קל לאורך 20 מטר של משטח. ברזולוציה כזו רואים את ההפרש בין שתי נקודות סמוכות עוד לפני שהוא מצטבר לכדי משהו שהעין תופסת.

הסימון בוצע לפי הגבהים המתוכננים והמפרט של הפרויקט. אנחנו לא קובעים את הסטייה המותרת, אלא מודדים מולה ומדווחים את הממצא: זה תפקידו של המודד בפרויקט כזה, ולכן הדיווח שלנו הוא נתון ולא חוות דעת.

מדידת ביניים, לפני שממשיכים

באמצע אפריל, אחרי היציקה ולפני שהעבודות המשיכו, יצאנו למדידת ביניים של 155 נקודות שכל מטרתה הייתה בדיקת גבהים. זו נקודת העצירה שמבדילה בין ליווי מדידות לבין תיעוד: מפת עדות מתארת את מה שכבר נבנה, ומדידת ביניים נועדה לתפוס פער בזמן שעוד אפשר לתקן אותו בזול.

התזמון הוא כל העניין. אחרי היציקה המשטח עדיין חשוף וניתן לגשת לכל נקודה בו. ברגע שמתחילים להתקין את מסגרות המגרשים, לרצף סביבם ולהעביר תשתיות, אותה מדידה נעשית חלקית וגם פחות שימושית, כי מה שהיא תמצא כבר יקר לתיקון.

שיטת העבודה הזו חוזרת אצלנו בפרויקטים שבהם מוצר מתועש מורכב על תשתית יצוקה. הסדר הוא תמיד אותו סדר: לסמן, לתת לקבלן לבצע, למדוד ולדווח, ורק אז להמשיך.

מפת עדות, חישוב שטחים וחישוב כמויות

בסוף מאי מדדנו את המתחם למפת עדות, 220 נקודות שמתעדות את מה שנבנה בפועל: המשטחים, המגרשים, עמודי התאורה, שטחי הריצוף והפיתוח סביבם. מפת עדות היא המסמך שנשאר אחרי שהקבלן עוזב, והיא הבסיס לכל עבודה עתידית באתר, מתחזוקה ועד תוספת מתקנים.

על בסיס אותה מדידה הפקנו חישוב שטחים וחישוב כמויות עבודות עפר. החישוב בוצע ברשת של 5 על 5 מטר, כלומר נקודת גובה בכל חמישה מטרים על פני כל שטח העבודה, וההפרש בין פני הקרקע הטבעיים למפלס המתוכנן הוא הנפח. התוצאה כאן הייתה חפירה בלבד, בלי מילוי כלל, וזה מאפיין אתר שבו המפלס המתוכנן נמוך מהקרקע הטבעית לכל אורכו.

את החישוב הרצנו פעמיים, במודל שני ונפרד שנבנה לבדיקה, והפער בין שתי התוצאות היה קטן מאחוז. זה מה שמאפשר להגיש את הכמות בביטחון: חישוב יחיד אפשר להגיש, אבל אין מולו שום דבר להשוות. בחישובי כמויות אנחנו מריצים בדיקה צולבת ולא מסתפקים בתוצאה אחת, כי הכמות הזו היא בסיס לתשלום.

מדידות למתקני ספורט בדרום

מתקני ספורט הפכו בשנים האחרונות לסוג עבודה נפרד. מגרשי פאדל בפרט התפשטו במהירות ברשויות המקומיות: בישראל פועלים היום למעלה מ-200 אתרי פאדל, אחרי גידול של יותר מ-50 אחוזים במספר המגרשים הפעילים במהלך 2025.

מבחינת מדידה, מתקן ספורט מתנהג אחרת ממבנה. הגיאומטריה קבועה ולא ניתנת למתיחה, המשטח נבדק במישוריות ולא רק בגובה נקודתי, וחלק גדול מהרכיבים מגיע מוכן מהמפעל. זה מזיז את מרכז הכובד של העבודה לשלב שלפני היציקה, ולכן מודד שנכנס רק בסוף לצורך מפת עדות מגיע מאוחר מדי כדי למנוע בעיות.

אנחנו עובדים בלהבים ובכל יישובי הנגב, ומלווים פרויקטים מהסוג הזה משלב הסימון ועד המסירה. מפת העדות היא התוצר האחרון, לא הראשון.

אנחנו עובדים בלהבים באופן שוטף, ולא רק בפרויקט הזה. עמוד המדידות בלהבים מרכז את סוגי העבודה במקום ואת הוועדה שאליה מגישים.

הפרויקט הזה שילב כמה סוגי מדידה. לפירוט על כל אחד מהם בנפרד: מפות טופוגרפיות, סימון בשטח ומפות עדות.

לתמונה הרחבה של אזור הפעילות ומה שמשתנה בין יישוב ליישוב, ראו את עמוד האזור.