ו.ר. מדידות והנדסהמודדים מוסמכים · בכל הדרום ובמרכז

שימוש חורג

מה החוק מתיר, איך מבקשים היתר, ומה המדידה מוסיפה לבקשה

מדידה במרקם בנוי קיים

שימוש חורג הוא שימוש בקרקע או בבניין למטרה שלא הותרה בהם, לפי התכנית החלה עליהם או לפי ההיתר שניתן להם. כך מגדיר אותו חוק התכנון והבנייה, והוא מסמיך את הוועדה המקומית להתיר שימוש כזה בהיתר. דוגמאות מוכרות הן מחסן שהוסב למגורים, וחנות במגרש שהתכנית מייעדת למגורים בלבד. במדריך הזה נפרט את סוגי השימוש החורג, את שלבי הבקשה להיתר ואת המועדים שקבעו החוק והתקנות, מה שונה בקרקע חקלאית, ומה מפת המדידה מוסיפה לבקשה.

שימוש חורג מתכנית ושימוש חורג מהיתר

השאלה הראשונה בכל בקשה היא ממה השימוש חורג. שימוש חורג מתכנית הוא שימוש שהתכנית החלה על הקרקע אינה מתירה במקום כלל. שימוש חורג מהיתר הוא שימוש שהתכנית מתירה, אבל ההיתר שניתן לבניין הוא לשימוש אחר. ההבחנה קובעת את משך ההיתר. לפי סעיף 148 לחוק, היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש. היתר לשימוש חורג מהיתר יכול להינתן לתקופה מוגבלת, אבל החוק אינו מחייב זאת. מכאן ששימוש קבוע שהתכנית אינה מתירה עובר דרך שינוי של התכנית עצמה, בהליך תכנוני נפרד. סעיף 151 מוסיף גבול: לא יינתן היתר לשימוש חורג שיש בו סטייה ניכרת מהתכנית החלה על הקרקע או על הבניין. הסיווג של בקשה מסוימת נקבע מול הוועדה, יחד עם עורך הבקשה, ושני הסוגים נבחנים מול אותו בסיס: המצב בפועל, כפי שהוא נמדד.

מה ההבדל בין שימוש חורג להקלה

שימוש חורג עוסק במטרה, כלומר למה משמשים הקרקע או הבניין. הקלה עוסקת בהוראות הבנייה שבתכנית, והוועדה המקומית רשאית לתת אותה רק בנושאים שנקבעו בתקנות, כשאין בה סטייה ניכרת מהתכנית (סעיפים 147 ו-151 לחוק). בקשה אחת יכולה לכלול את שניהם, ושניהם כפופים לאותה חובת פרסום לפני ההחלטה (סעיף 149). לשלושת הנושאים, הקלה, שימוש חורג וסטייה מתכנית, מוקדשות תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ"ג-2023. לעבודת המדידה ההבדל מעשי: בבקשה לשימוש חורג המפה מבחינה בין חלקי הנכס לפי מה שנעשה בהם, ובבקשה להקלה היא מספקת את המרחקים והגבהים שמולם נבחנת הסטייה.

אישור לשינוי שימוש ומעון יום בדירה: מסלולים שקבע החוק

בשני מצבים החוק קבע מסלול משלו, נפרד מהבקשה להיתר לשימוש חורג. הראשון הוא אישור לשינוי שימוש לפי סעיף 145ה: כשמבקשים לשנות את השימוש שנקבע בהיתר לשימוש למטרת עסק, רשות הרישוי המקומית תיתן אישור אם מתקיימים תנאי הסעיף, ובהם שהתכנית מתירה את השימוש לעסק והוא תואם אותה, שהבקשה אינה כוללת עבודות הטעונות היתר ושאינה למפעל לייצור תעשייתי. החוק קובע ששינוי כזה אינו נחשב שימוש חורג. השני הוא מעון יום לפעוטות בדירת מגורים, לפי סעיף 151ב. כשבדירה שוהים עד 6 פעוטות, המעון פטור מהיתר לשימוש חורג. כשמספרם בין 7 ל-36, הוא פטור מהיתר לשימוש חורג אם קיבל היתר להפעלת מעון לפי אותו סעיף ויש לו רישיון. לפני שמכינים בקשה, כדאי לברר עם עורך הבקשה איזה מסלול חל על הנכס.

בקשה להיתר לשימוש חורג: המסמכים והפרסום

הסדרת שימוש חורג נעשית בבקשה להיתר לוועדה המקומית. נוסף על מה שכל בקשה להיתר כוללת, היא מפרטת את השימוש החורג המבוקש (תקנה 104 לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016). לפניה מגישים בקשה לקבלת מידע להיתר (תקנה 10), ומצרפים לה מפת מדידה להיתר חתומה בידי מודד מוסמך, ותצלומים של הנכס מכל החזיתות עם מועד הצילום (תקנה 12). כשהבקשה עומדת בתנאים המוקדמים, מהנדס הוועדה שולח למבקש נוסח לפרסום. התקנות מדגישות שהנוסח אינו מחייב את הוועדה לאשר, גם אם לא תוגש התנגדות (תקנה 105). הפרסום נעשה על חשבון המבקש, לפי סעיף 149 לחוק:

  • מודעה בעיתון שמפרטת את מהות הבקשה וקובעת שהתנגדויות יוגשו עד 15 ימים מהפרסום.
  • הודעה במקום בולט בחזית הקרקע או הבניין, לכל תקופת ההתנגדויות.
  • הודעה לבעלים ולמחזיקים בנכס, בנכסים הגובלים בו ובנכסים שלדעת הוועדה עלולים להיפגע. לגביהם 15 הימים נספרים ממועד מסירת ההודעה.
  • אחרי הפרסום מגישים את הצרופות: העתק המודעה, צילום ההודעה שהוצגה בחזית, אישורי המסירה ואישור על תשלום הפיקדון (תקנה 106).

אחרי הפרסום: התנגדויות, החלטה ומועדים

מהרגע שהבקשה נקלטת, החוק והתקנות קובעים מועד לכל שלב:

  • בדיקת הפרסום: למהנדס יש 10 ימים לבדוק שהפרסום נעשה כנדרש. אם לא הודיע על החלטתו, הבקשה נחשבת כנקלטת, בתנאי שהפרסום נעשה כדין (תקנה 107).
  • חוות דעת: המהנדס בודק את הבקשה ומעביר לוועדה חוות דעת עד 45 ימים מהקליטה (תקנה 108).
  • התנגדויות: התנגדות שהוגשה נדונה בוועדה עד 45 ימים מקבלת חוות הדעת. כשחוות הדעת לא נמסרה במועד, הוועדה דנה ומחליטה עד 90 ימים מהקליטה (תקנה 109).
  • החלטה: מנומקת, לאישור, לאישור בתנאים או לדחייה, והעתק שלה נשלח לעורך הבקשה ולמתנגדים. כשהבקשה אושרה בתנאים, עורך הבקשה מגיש בקשה מתוקנת, והמהנדס בודק אותה עד 30 ימים (תקנות 109 ו-111).
  • בלי החלטה: אם עברו 90 ימים מהקליטה בלי החלטה, החוק רואה בכך סירוב, והמבקש רשאי לפנות לוועדת הערר (סעיף 157). ערר על סירוב, או על דחיית התנגדות, מוגש עד 30 ימים מהיום שבו ההחלטה הומצאה (סעיף 152).
  • מקרקעי ישראל: נדרשת גם הסכמת רשות מקרקעי ישראל. עורך הבקשה פונה אליה עם מסמכי הבקשה והחלטת הוועדה, והיא רשאית להתנות את הסכמתה בתנאים (תקנות 36 ו-103).
  • תוקף: היתר לשימוש חורג פוקע אם לא החלו בשימוש בתוך שנה מיום שניתן (תקנה 59).

שימוש חורג בקרקע חקלאית: שני חוקים, שני היתרים

בקרקע חקלאית המונח שימוש חורג מופיע בשני חוקים, ולכל אחד מהם היתר משלו. לפי התוספת הראשונה לחוק התכנון והבנייה, קרקע חקלאית היא קרקע שהמועצה הארצית הכריזה עליה ככזו ברשומות, אחרי התייעצות עם הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (ולקחש"פ). שימוש חורג בקרקע כזו טעון אישור של הוועדה המחוזית, ובקרקע שתכנית מתאר מחוזית מייעדת לחקלאות או לשטחים פתוחים, גם אישור של הוולקחש"פ (סעיף 7 לתוספת). אותו סעיף מגדיר מטרה לא חקלאית: בנייה או שימוש שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד האדמה או לגידול בעלי חיים.

החוק השני הוא חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967. הוא חל על מי שמחזיק קרקע חקלאית ממקרקעי ישראל בחכירה או ברשות, ושם שימוש חורג פירושו בעיקר העברה של שימוש או של זכויות בקרקע לאחר. התוספת לחוק מונה פעולות כמו העברה או שעבוד של זכות בקרקע, שותפות בקרקע או ביבול, אריסות והקניית זכות מגורים, וכל אחת מהן טעונה היתר בכתב משר החקלאות או ממי שהוסמך לכך (סעיף 2). את הבקשה מגישים במערכת המקוונת של משרד החקלאות, ומצרפים לה, בין השאר, סימון של שטח הבקשה על גבי תצלום אוויר עם גושים וחלקות. את הסימון הזה אנחנו מכינים כשהבקשה דורשת אותו.

מה מפת המדידה מראה בבקשה לשימוש חורג

הוועדה בוחנת את השימוש המבוקש מול המצב בפועל, ולכן הבקשה נשענת על מפה מדודה ולא על תיאור. מפת מדידה להיתר היא מפה טופוגרפית שנערכת לפי הנחיות מנהל המרכז למיפוי ישראל (תקנה 1), ועורך הבקשה, אדריכל או מהנדס, משרטט עליה את הבקשה. בבקשה לשימוש חורג היא עונה על כמה שאלות: איפה עומדים המבנים ביחס לגבולות המגרש ולקווי הבניין, מה שטחו של החלק שבו מבוקש השימוש ואיפה בדיוק הוא נמצא, ומה נבנה במקום לאורך השנים, כולל תוספות שאינן מופיעות בתכניות. בנכס שהשימוש בו השתנה, לא פעם השתנה גם המבנה עצמו. כשמזמינים מאיתנו מדידה להיתר בנייה לבקשה כזו, אנחנו מתאמים מראש עם עורך הבקשה את תחום המדידה ואת מה שהבקשה צריכה להראות.

משרד המדידות שלנו בבאר שבע מכין מפות מדידה להיתר לבקשות כאלה בנגב ובשפלה, לבעלי נכסים, לחקלאים במושבים ולעורכי בקשות. המדידות מבוצעות ונחתמות על ידי מודדים מוסמכים. לעבודות שלנו באזור, ראו מודד מוסמך בדרום.

שימוש חורג בנחלה: מה המפה מוסיפה

בנחלה ובמשק במושב, הקו בין חלקת המגורים לשטח החקלאי אינו תמיד מסומן בשטח, והוא משפיע על השאלה איזה ייעוד חל על המקום שבו מבוקש השימוש, ולכן גם על השאלה אילו אישורים נדרשים. לכן המפה מסמנת את גבולות החלקות ואת המבנים הקיימים, ומודדת את תחום השימוש המבוקש עצמו: שטחו, מרחקו מהגבולות ומהמבנים הסמוכים, דרכי הגישה אליו וקווי התשתית שחוצים אותו. כשמבנה משמש בחלקו לחקלאות ובחלקו לשימוש אחר, המפה מראה את החלוקה ואת שטחו של כל חלק. כך כל ועדה שהבקשה מגיעה אליה בוחנת את אותה תמונה מדודה.

בקשה בלי מפת מדידה: מתי המהנדס רשאי לפטור

בבקשה לשינוי שימוש בבניין קיים, בלי עבודות פיתוח, מהנדס הוועדה רשאי לפטור ממפת מדידה להיתר, אם שוכנע שאפשר להסתמך על בקשה קודמת להיתר באותם מקרקעין ועל ההיתר שניתן לה (תקנה 13). מי שמבקש פטור מצרף לבקשה לקבלת מידע תרשים מיתאר ומנמק את בקשתו. המהנדס מודיע על החלטתו יחד עם ההודעה על קליטת הבקשה, וכשהוא מחליט שלא לפטור, הוא מנמק, והבקשה נחשבת כבקשה שלא עמדה בתנאים המוקדמים עד שתצורף לה מפה. גם פטור שניתן אינו סוגר את השאלה: גורם מאשר או בעל תשתית שהמהנדס פנה אליו רשאי לדרוש בקשה הערוכה על רקע מפת מדידה, והמידע להיתר יימסר רק אחרי שיקבל אותה (תקנה 16). בנכס שאין לו היתר קודם, אין בקשה קודמת שאפשר להסתמך עליה, ולכן כדאי לברר מול הוועדה לפני שמבקשים פטור.

נכס שפועל לפי היתר לשימוש חורג: מה בודקים

נכס שפועל לפי היתר לשימוש חורג נבדק מול ההיתר עצמו, למשל לקראת עסקה או לפני חידוש של שכירות. השאלה הראשונה היא התקופה: היתר לשימוש חורג מתכנית ניתן לתקופה מוגבלת מראש, ולכן חשוב לדעת מתי היא מסתיימת ומה יידרש כדי להמשיך. השאלה השנייה היא ההיקף: ההיתר חל על החלק בנכס ועל השטח שתוארו בבקשה שאושרה, ושימוש שהתרחב עם השנים לחלקים נוספים אינו נכלל בו. כאן המדידה עונה על שאלה עובדתית: מדידה של המצב היום, כשהיא מוצגת מול התשריט שאושר, מראה אם השימוש נשאר בתחום שהותר. בעסקה עולה לעיתים גם היטל השבחה, שהחוק מחיל גם על עליית ערך בעקבות התרת שימוש חורג (התוספת השלישית לחוק), וזו שאלה לשמאי.

למה למדוד לפני שמגישים את הבקשה

מדידה בתחילת הדרך משנה לעיתים את הבקשה עצמה. כשהשטח בפועל שונה מזה שהניחו, משתנה גם השטח שעליו מבקשים את השימוש. כשמתברר שבנכס יש גם בנייה שלא לפי ההיתר, הבקשה צריכה להתייחס גם אליה. שימוש חורג וחריגת בנייה הם שני דברים שונים: הראשון נוגע למטרה, והשני למבנה שנבנה שלא לפי ההיתר, ואותו מתעדת מדידת חריגות בנייה. ולעיתים, כשהמדידה מוצגת מול התכנית, עורך הבקשה מגיע למסקנה שהשימוש מותר ממילא. קל יותר לטפל בכל אחד מהממצאים האלה לפני שהבקשה מתפרסמת ונבחנת.

מה המפה אינה קובעת

מפת המדידה מתארת את הנכס כפי שהוא. היא אינה מכשירה שימוש ואינה מנבאת את החלטת הוועדה. אנחנו מודדים מבנים, שטחים וגבולות, ומשאירים את הפרשנות התכנונית למי שמוסמך לה: עורך הבקשה מגיש, הוועדה המקומית מחליטה, ובקרקע חקלאית מצטרפת הוועדה המחוזית, ולעיתים גם הוולקחש"פ. בהיתר לפי חוק ההתיישבות החקלאית מחליט משרד החקלאות. ההפרדה הזו משרתת את המבקש: מפה שמתארת את המצב במדויק ואינה טוענת דבר משמשת אותו מול כל אחד מהגורמים.

מה להכין לפני שמזמינים מדידה לבקשה

כמה פרטים מראש עוזרים למדידה לשרת את הבקשה:

  • גוש וחלקה, ואם יש, מספר המגרש לפי התכנית החלה. מה התכנית קובעת למגרש מוסבר במדריך קווי בניין ותב"ע.
  • ההיתר והתכניות המאושרות של הנכס, אם הם בנמצא. ההשוואה בין המאושר לקיים היא מה שהוועדה בוחנת, וכשאין מסמכים ישנים, המדידה בונה את התמונה מההתחלה.
  • תיאור השימוש המבוקש ובאיזה חלק של הנכס, כפי שעורך הבקשה מגדיר אותו.
  • בקרקע חקלאית: האם הקרקע היא מקרקעי ישראל, ואיך מחולקת הנחלה בין חלקת המגורים לשטח החקלאי.
  • פרטי עורך הבקשה, כדי לתאם איתו את תחום המדידה ואת דרישות הוועדה.
סריקת לייזר תלת-ממדית של מבנה קיים

יש לכם שאלה נוספת?

אפשר פשוט להרים טלפון. נשמח להסביר מה נדרש בדיוק במקרה שלכם.

או השאירו פרטים ונחזור אליכם

שלב 1 מתוך 2

מה צריך למדוד, ואיפה?

סוג העבודה

גוש וחלקה אם יש, אחרת כתובת מספיקה